To read:

1. Presentation of the International Association IFROSA
2. מי קשור לעבודות אומנות של רועי סופרין
3. חדשות ותערוכות
4. כאן, ינטראקציה וחילופים והכרה בינלאומיים
5. שלום מרועי סופרין ותערוכה בתל אביב

 

מה זה, יפרוסהֹ

היא עמותה בינלאומית, שנולדה תוך שיתוף פעולה
בין אספנים, חוקרים וחובבי האמנות של רועי סופרין.
היא שמה לה למטרה לפתח ולקדם את יצירתו של סופרין - וכן ללמוד מאומנותו,וללמד, ולהפיץ,

ולגלות באופן מתפתח, דרך האומן, את הקשר בין אמנות, יהדות ואנתרופולוגיה
אתר זה נבנה על ידי האגודה בהסכמתו ובאדיבותו של רועי סופרין
מנהל האתר: הרב פרופ‘ יהושע רחמים דיפור

אם ברצונך להיות חבר   , אנו מזמינים אותך ליצור עמנו קשר

רועי סופרין מצליח לקלוט את האתגרים הקיומיים של זמננו, ולהפיח בהם רוח חיים. הוא מתמודד איתם בין אם הם קשורים במבנה חברתי, בטכניקה או בצורה אסתטית, בדת, ביחסי אנוש באתיקה, בגיל, ובין אם הם קונקרטיים או מופשטים

העולם של היום, על העניין והחן שבו, הוא עולם פגום הדורש שיפור

 

 

 

מי אנחנו

ציוריו של רועי סופרין מדברים ברגישויותיהם
אל אלה שניחנו בראיה פנימית וגם חיצונית
(אל אלה שרואים החוצה וגם פנימה)
אל אלה שחיים בפנים כאשר הם רואים את החוץ
ואל אלה שחיים בזמן אחר כאשר הם עומדים כאן על שתי רגליהם

ציוריו הם מראות חיות שיש להן עבר והן חוצות את העתיד
הם יותר מאשר ספרים או ספריות: כמו המוסיקה, הם מקשרים עולמות ופונים סימולטאנית אל בני אנוש שונים לחלוטין.

הצופה אינו יכול אז להשאר לבד. הוא אינו יכול להעסיק את עצמו בדיבור פשטני בדבר פני השטח של הציור, הטכניקה שלו, או להשוות השוואה סגנונית בין אסכולות שונות. יתרה מזאת, הוא אינו יכול יותר להיות שקוע כולו בתפקיד הבולע אותו - התפקוד החברתי המוגדר - המחסום היציב והסגור. הוא הופך להיות יחסים, שאלות רב-גוניות, בקעים, הווה ועתיד, זרמים יציבים

הוא הופך להיות שוב צבעים, נפחים וצורות הקמים לחיים. הוא מנפץ אז, “איפסו פקטו” (מעצם העובדה) את המשקל העצום של סדרים חברתיים שתמיד רוצים להישאר סטטיים וכובלים (ולהכשל) ממש כמו הקירות שעליהם רועי סופרין מציב את ציוריו אשר חיים שם ומתקשרים ביניהם

שם, הציורים הם כמו יצורים חיים אותם אנו יכולים למצוא בתוכנו. הם מין תוצאה של אינטראקציה הדדית בין מראה פנימית ומראה חיצונית. הם חיים מזה עידנים, כאילו קיימים אלפי שנים ויתקיימו בעוד אלפי שנים לעתיד

בציור, רועי סופרין איננו לבדו: הוא עדיין לא התוודע לגמרי אל המסורת שלו, היהודית או הכלל אנושית; הכוח שלו הוא בדיוק ביכולתו לגרום לנו ללמד אותה לעצמינו

הוא מניח את העפרון או המברשת על הציור והסיטואציות החיות מגיעות החוצה לזמן ארוך עד שמתייצבות - באותו אופן שהדבר נעשה מאז זמננן של מערות לסקו. יש להן muris של עידנים רבים. הן כמו כוכב לכת יציב למראה אך בעצם, הן מעבירות אותנו מיקום אחד למשנהו

מהו הערך של תמונות שכאלה? כיצד מברשת וצבעיה יכולים ללכוד את הקסמים הללו? בצלאל המקראי ידע זאת גם הוא - ידע ומימש

יהושע רחמים דיפור

 

 

 

כאן, ינטראקציה וחילופים בינלאומיים

1. קשר
השקה של חילופים בינלאומיים אינטראקטיביים, בנושא עבודותיו של סופרין (בעברית, אנגלית, צרפתית ופרסית) מוגשת על ידי מנהל אתר, יהושע רחמים דיפורIFROSA

2. קשר כאן
הקדשה מאת בטינה אדלברג. המשוררת הארגנטינית הנודעת מבואנוס איירס, שהלכה לעולמה בטרם עת. ההקדשה מסתיימת במילים האלה: “אני מקווה שאוכל לפגוש יום אחד את האמן ואת יצירותיו בתערוכה בבואנוס איירס

3. קשר כאן
הערות מאת ז‘אן פיליפ מואנה, שהוא דמות מרכזית בזירה החברתית-תרבותית באירופה. מואנה מתמקד במימדים של מודרניות, מסורת, מיסטיקה ואמביוולנטיות הנמצאים בעבודותיו של סופרין, כמו גם בייחודיות הטמונה בעבודה בלי גבולות או מגבלות

4. קשר כאן
תגובות/שירה מאת רושל אוונס, דמות מרכזית באוואנגארד האמריקאי (שירה ואמנות). אוונס מלאת התלהבות לנוכח עבודתו של סופרין, אותה היא מכנה ”מדיטציה וחקר בנפש“ - מילות שבח עוצמתיות בהחלט, המגיעות ממישהי שהיא ’איקונה‘ תרבותית.

5. קשר כאן
הערות מאת ז‘ראר הובר, מחבר בעל גישה מהפכנית לאמנות, פסיכואנלטיקאי, חוקר ומארגן בינלאומי של מאגרי מידע בנושאים אלה בנושא אתיקה ביחסים ובסכסוכים בינלאומיים. הובר ממוקם היטב לצורך דיבור על הערכתו כלפי רועי סופרין, אמן המתעמת עם כל המימדים האלה. הוא מדגיש את דרך האמן המתנגד לרדיפות באמצעות שלווה; ולסבל ולאדישות באמצעות פעולה ואינרציה

6. קשר כאן
הערות מאת יהושע רחמים דיפור, פסיכותרפיסט ופרופסור באוניברסיטה, אשר היה מעורב מעל ל-20 שנה בתיאום מחקר בינלאומי על הרס קולקטיבי של הפרט, בעיקר במזרח התיכון, למען אחווה וחיים טובים יותר ביחד. גישתו של דיפור מבוססת על על כבוד והכרה של המגוון התרבותי ועל אתנו-פסיכולוגיה קפדנית. בנוסף היה מעורב וקרוב לאמנים כמו קלוד שרו, שארל פילוני, מורטי ואחרים. כרב, הוא מדגיש את הכוח ה‘מולטיאנתרופולוגי‘ הטמון בעבודתו של סופרין ומדגים זאת

7.  קשר כאן
הערות מאת ג‘ורג‘ אקונומו, מחבר אמריקאי האחראי לכ-20 ספרים וחיבורים העוסקים בבעיקר באומנות ובפילוסופיה יוונית והמפגש שלה עם המודרניות. הוא מתאר את עבודתו של סופרין כך: “”זוהי תמונה קולקטיבית הבנויה מהרבה תמונות, אותה ניתן לתאר כ“מקום העבודה של טבע האדם“. הדימוי המתפשט והקבוע השולט בכלל התמונה הגדולה, הוא זה של בני אנוש - אנו המעורבים בפעילויות הקשורות בעיבוד עצמנו

8.  קשר כאן
ראיון עם רועי סופרין. המסר של האמן-צייר המוכשר מתוקשר במלואו ובייחודיותו דרך עבודותיו אך כמובן שגם ניסינו לשמוע אותו דרך מילים

 

החילופים האינטראקטיביים מאפשרים לגלות
את ההערכה הבינלאומית הגדולה הקיימת כלפי רועי סופרין
את ההתלהבות שהוא מעורר בעבודתו ואת יכולתו לעודד מודעות עצמית ופיתוח יצירתי
ואת התרומה הגדולה יותר שהוא תורם - את ההכרה בצורך להתמודד עם אתגרי הקיום והפעולה היוצרת שבהם

בעבר, בכל תרבות, בעלי חזון חשפו מימדים אלה (שבקיום וביצירה) עבור הציבור כולו. כיום, אף יותר מאשר המחבר או הסופר, האמן-צייר עשוי למלא תפקיד זה - כאשר הוא משתמש בכשרונו ה‘רב-שכבתי‘ומשדרו. ביהדות, מאז התחלותיה, האמן ממלא תפקיד של מוסר ומלמד באמצעות עבודת האמנות; עבודתו של בצלאל היא המקדש - מקור לחקירה רוחנית מתמדת. גם בעבודתו של רועי סופרין, אשר לו מקורות יהודיים מגוונים ושונים, מתקיים מימד זה. בנוסף, יש לו חיבור תרבותי בין יהדות ותרבות פרסית, אשר מוקנה לו דרך מוצאו ומקורותיו. החיבור בין יהדות ותרבות פרסית הוא חיבור היסטורי שאולי ניתן להגדיר כשיתוף הפעולה המוצלח היחיד בין העם היהודי לבין ציוויליזציה אחרת. עדויות לכך ניתן למצוא במגילת אסתר, בהצהרת כורש, ובלוח הכבוד למען האומה הפרסית אשר הוצב בבית המקדש בירושלים

זוהי התחלתו של דיון מושך ומסקרן, המוצגת כאן לרגל תערוכתו של סופרין בתל אביב

הערותיהן של דמויות מרכזיות מן הזירה התרבותית הבינלאומית אינן היחידות המשקפות את ההכרה לה האמן זוכה

תגובות מהקהל הרחב, המאוגדות בספר המבקרים (’ספר הזהב‘- קישור), הגיעו מכל רחבי העולם הערכה נוספת באה לידי ביטוי בשימוש חופשי בעבודותיו לצרכי אילוסטרציה באתרי אינטרנט ובכתבי עת הרק דוגמה אחת: ערכה רבה באה מאת קוראי האתר ’מודיע‘ ( מספר ;qg chi ואתרי תרבות בהית פאראד על , שבו הוא מגיע לדארגה 9 בין כל ה-2962 אתרים הגדולים בתרבות בין ה-230000 אתרים nבוקרים והוא בחר בתמונות של רועי סופרין באופן רגיל לפי סיפוק והערכה של הקוראים

 

 

שלום מרועי סופרין...

זוהי הזמנה לשיח גלריה שיתקיים בנוכחותי, סביב התערוכה "מסך",
בגלריה משרד בתל אביב, רחוב זמנהוף 6 (ליד כיכר דיזינגוף).

סביר שיווצר שיח בענייני אתנו-פסיכולוגיה, כלכלת שוק באמנות ונסיון להמנע מציות לה,
מעברים בין סוגי אמנות המשוייכים לקבוצות חברתיות כאלה ואחרות, ושאר עניינים שברוח.

אשמח לראותכם!