ראיון עם סופרין
(ביוגרפיה דרך ראיון)

IFROSA: תודה על הראיון הזה. חשוב לשמוע עליך ועל מקומך בשדה האמנות.
IFROSA: אתה יכול לדבר מעט על עבודתך? במה אתה מתעניין בעיקר?
רועי סופרין: אני מתעסק לא מעט בעניינים חברתיים ומצבים אישיים - תוך בחינה ושימוש בסוגי אסתטיקה שונים ובמשמעויותיהם. אני מבקר ייצוגים שמציעים דיכוי של חופש אישי. אני מחבר צורות אסטתיות וארכיטיפים: ידוע כי אלה טומנים בחובם ערך אידאולוגי, ודרך החיבור נוצר מסר חדש. אני משנה תכופות את הסגנון והטכניקה של עבודותיי, וקופץ מצורה אחת לאחרת, בהתאם לצרכיי הזמניים; גם בכדי לשמור על חופש אישי.

IFROSA: מה הרקע שלך באמנות? מהיכן אתה מגיע?
רועי סופרין: עוד כילד נהגתי לרשום. מאוחר יותר עסקתי בדימויים טראשיים-רומנטיים שהיה בהם דגש על חיי רוח, לילה, חיים ומוות. הייתה שם ביקורת חברתית והעדפת הרוח על פני החומר. ביטאתי זאת גם בכתיבה ובמוסיקה. הנטיה אל האפל, הפיוטי והפילוסופי, הייתה חלק ממני גם כשהתחלתי ללמוד בבצלאל בגיל 19, ועודנה כיום. כסטודנט, שלחתי ידי בכל מדיה וייצרתי מיצבים העוסקים בתודעה; פופיים ורומנטיים. לאחר תום הלימודים, ולאחר תקופת פעילות בעיקר באירועי שוליים, החילותי להתמקד בציור תוך נטיה מעט יותר פורמאליסטית ומעט פחות אישית. כעת אני מנסה להתחבר שוב לגרעין העשיה העמוק ולנטיה הטבעית.

IFROSA: מהי הצהרת אמן? האם אמן יכול להגדיר את עצמו דרכה?
רועי סופרין: זהו חלק חשוב המסביר את תהליך העבודה ומוסיף לעבודות עצמן.
ב‘הצהרה‘ שלי אני מדבר על כך שלגביי עבודת אמנות היא צומת שנפגשים בה מספר נושאי עיסוק, רעיונות והלכי רוח במתואם, ומעבירים פרספקטיבה מסויימת. על ההשתדלות שלי לגוון ולהעמיס על מנת ליצור איכות מקיפה וטוטאלית שיש בה ריבוי של נקודות מבט. על האהבה אל ניגודים היוצרים מתח. על היחס אל תרבות חזותית כאל לקסיקון, או שפה ממנה אני יכול לשאוב מונחים. על השימוש באמצעים חזותיים מוכרים כדי לשרת מסר אישי. על דרך העבודה שמשרתת אותי - למשל שימוש במונטאז‘ (הרכבה כמעט אוטומטית של חלקים מן המוכן) ממוחשב כדי לדבר על סדרה של נושאים הקשורים לסימולציה ממוחשבת ודרכם להגיע לשיח רחב יותר על תרבות עכשווית בעולם של ימינו.

IFROSA: היכן היית ממקם את עצמך באמנות הישראלית? ומיהם האמנים (או הזרמים) המועדפים עליך?
רועי סופרין: אני מחבב אמנות מושגית שאפיינית לשנות ה-70 (מוטי מזרחי וגדעון גכטמן יכולים להיות נציגיה), או אמנות משנות ה -90 - סינטטית וקוסמו-פוליטית (אוהד מרומי וגיא בן נר, שהיו מוריי, יכולים לייצגה נאמנה). אבל תמיד אעדיף את אלה שדרכם עצמאית וייחודית, ברוח התקופה - אולי מרדכי ארדון פעם, או צבי גולדשטיין היום. אני עצמי עשוי להיות מוטמע בגל מקומי של אמנים צעירים בעלי צוויון קליל ומסחרי. אבל הנטיה הבסיסית שלי איננה אל מה שנמצא בזרם, ושאיפותיי אינן במה שנחשב עכשווי.

IFROSA: איך תגיב על הסופרלטיבים הרבים שקיבלנו ממבקרים וצופים ברחבי העולם מאז שקיבלת חשיפה בינלאומית? עדות לכך נמצאת בספר המבקרים של Ifrosa.
רועי סופרין: הופתעתי הן על ידי מספרן הגדול והן על ידי עצמתן של התגובות שקיבלתי במהלך השנתיים האחרונות. לפני כן, לא חשבתי שאמנות יכולה לעורר תגובות חזקות ורגשות חיוביים.

IFROSA: האם קיבלת תגובות שכאלה כשהיית סטודנט לאמנות?
רועי סופרין: אמנם קיבלתי ביקורות טובות מדי פעם, אך לא בסדר גודל שכזה. אני מתאר לעצמי שמורים לא יכולים להרשות לעצמם לתת כאלה ביקורות...

IFROSA: האם תגובות חיוביות מצד הציבור השפיעו על התפתחות העבודה שלך?
רועי סופרין: הכרה עשויה להגדיל אצלך את ההערכה כלפי עבודתך. אני מודע להשפעה שעשויה להיות לעבודתי, ומנסה כעת להעמיק בהווייתה ולמצות את הטוב שבה. היא נראית ממוקצעת יותר.
IFROSA: אנשים עשויים לראות ציורים שלך, ולשאול שאלה כזו: מהו מקור הכוח הפנימי של אמן המייצר ציורים בעלי כזה כוח וכזה מגוון של נושאים?
רועי סופרין: קשה להגיד... תמיד יש דחף להביע משהו שהוא יותר מסתם ”עצמך“ או מאקסהיביציוניזם כלשהו: חריפות מעוררת מחשבה, תשוקה, אינטליגנציה, ביקורת, חידוש ופסינציה וגם משהו מהותי הרבה יותר. דרך החומר, דרך ניואנסים ודיוקים, דרך תקשורת ויזואלית. יש לי רצון להכיר ‘צורה’ מסויימת ודרכה להתקשר אל העולם, ואז לשנות צורה ולהכיר דברים נוספים.

IFROSA: האם אתה מוצא ביטויים של התרבות הפרסית בעבודתך?
אני מפרט: כאשר צופים בכמה יצירות שלך יחד, מתעוררת תגובה דומה תמיד; למרות שהנושא משתנה במידה רבה, מזירת מלחמה של משחקי מחשב, אל חדר עבודה מודרני, רישומי נשים, לימוד תורה, וכו ' - לכל העבודות שלך יש איכות משותפת; שהיא כמו חוט עדין העובר מעבודה אחת לשניה ואל הצופה. זהו קסם מיוחד שישנו בעבודה שלך: הנוגע ללב, מנתר כמו קפיץ, ונוגע בנו שוב. נוגע במעמקי הפנימיות באופן רגשי, מהמם, עדין, חוקר, דמוי מוסיקה. כמו נהר אשר יכול להיות רגוע או סוער, אבל נוכחותו תמיד זהה. זה מעורר בנו, הצופים, מעין “גמישות” מיוחדת שיש בה חיים מתמידים של יצירה פנימית וחיצונית.
זה ניכר בתגובות הציבור והמבקרים.
חוויה שכזו דומה דומה מאוד לזו המתעוררת בשירה פרסית (כמו ה’מתנאווי’ של רומי - שבמבוא שלה, מן חליל פשוט, נובע משהו החובק תשוקה, כאב לב, אובדן, אהבה אינסופית. או כמו 'דיוון מפואר’ של חאפז ו‘גולסטאן’ של סעדי - שם פשטות החיים הופכת לרכות, שבחים והכרת תודה). האם אתה מרגיש מחובר אל מסורות עתיקות אלה אשר עדיין חיות בתרבות האיראנית;   תרבות שאימך באה ממנה?
רועי סופרין: בדרך כלל אני לא ממהר להתמסר לרעיון כזה או אחר - ומנסה לשמור על אוטונומיה שבמחשבה. אבל בדבריך יש משהו שיורד לעמקם של דברים - ואכן, יש משהו מאוד איראני בעבודתי. למשל הצורך (שאולי כבר הזכרתי) להביע משהו חובק-כל, לתפוס עולם ומלואו, לאחד צדדים ופרספקטיבות מרובים ונקודות מבט רחוקות עד לעומק היקום...

IFROSA: מהו המרכיב היהודי בעבודתך?
רועי סופרין הוא בא לידי ביטוי לא רק במראית של עבודות מסויימות; כי אם בצורך עמוק יותר לחוות את הדברים כמו שהם, במערומיהם האמיתיים. להצביע על דבר ולהראותו בדיוק כפי שהוא מופיע באישון ליל, כאשר הפריזמה התרבותית הפועלת באור היום אינה תקפה. גם ה∂עניין במיקום הפרט בתוך חברה עשוי להיות יהודי - ובחינת מצב הקולקטיב דרך מצבו של הפרט, וההפך.

IFROSA: האם ישנם מוטיבים אירופיים/אשכנזיים בעבודתך?
רועי סופרין אני חושב שיש אצלי מעט שכלתנות ואינטלקט שהם אירופיים במקורם. אולי גם לנטייה לכיוון הפנטסטי, האפל והאגדי יש מקור גרמני. כזו שמתבטאת באיזורים אפלים ונוטפי מסתורין, ודמויות בעלות אופי גותי או מורבידי מעט. אולי גם משיכה אל מודרניזם ואסתטיקה מינימליסטית מקורה ברקע האשכנזי שלי; אולי נסיון החיים-בעידן-המודרני של משפחתי מהדהד ברקע וגורם לי לחפור במודרניזם.
IFROSA: העבודה שלך מאופיינת על ידי ריבוי של מצבים חברתיים ומגוון טכניקות; ובכל זאת מקנה תחושה של אחדות. למה אתה מייחס תכונה זו?
רועי סופרין: כל עבודה מטופלת במסירות, ומשחזרת את אותה מערכת המבוססת על תרכובת רעיונות, את אותו מבנה. כנראה שלמרות ההיסט ברמת הסגנון והנושא, המבנה ושיטת העבודה נותרים דומים תמיד.

IFROSA: איך היית מגדיר את התנועה הפנימית, אשר עוברת במהלך העבודה?
רועי סופרין: אני מרגיש שזה מצב של חיבור אל כמה חושים, מחשבות ורגשות ביחד. טיפול בכמה דברים ביחד, בכמה מישורים. יש בכך בפתיחות אישית בכמה מישורים: קשב, התבוננות והבעה (פלט).

IFROSA: איך היית מגדיר את התוצאה של תהליך זה?
רועי סופרין: הייתי מקווה שבסופו של התהליך אכן יש תחושה של ריבוי פרספקטיבות ונקודות מבט; מין מבנה של מנסרה מרובת הקצעים - שיש לה נקודות השקה אל מנסרות אחרות. כאשר עבודה פועלת בהרבה מישורים בו זמנית אפשר למצוא בה דברים חדשים כל פעם, ואנשים רבים יכולים להתחבר אליה; כל אדם דרך אספקט שונה...

IFROSA: האם תהיה מוכן להגיב לשאלותיהם של קוראים המעוניינים לפנות אליך דרך אתר זה?
רועי סופרין: בודאי... אשמח לענות על כל שאלה ולהגיב להצעות ורעיונות. לאינטראקציה חשיבות גבוהה.
שאלות אלה חשובות עבור הרבה אנשים המעריכים את עבודתך והיו רוצים להבין יותר. הן גם חשובות כי הן עוזרות להבין את הקשר החזק העשוי להתקיים בין ה“עצמי“ שלנו לבין העבודה שלך.
שאלות וחילופין אלה בינינו, הצופים ואתה, הם סיבת קיומה של העמותה שלנו - IFROSA